אנטי אייג'ינג תזונה ובריאות המנטלית נפשית

ראיון עם ד"ר קובי עזרא אודות אנטי-אייג'ינג תזונה ובריאות המנטלית נפשית. (תודות לאתר: http://diet2all.net).

ממצאים פיסיולוגיים במחלת האלצהיימר

שינויים מבניים:

 השינוי המבני הברור ביותר בזמן התקדמות המחלה הוא התכווצות המוח, תוך התרחבות החדרים. אחד מהתהליכים המרכזיים בהתקדמות המחלה היא היווצרות שכבות דחוסות (פלקים) של תרכובות חלבונים. שכבות אלו, הנקראות עמילואיד או פלקים סניליים, מופיעות סביב תאי העצב ומורכבות מהחלבון בטא עמילואיד. בשלבים הראשונים, הפלקים מתפתחים במקומות האחראיים לזיכרון ולחשיבה. עדיין לא ידוע אם הפלקים של העמילואיד גורמים בעצמם לאלצהיימר או שהם נוצרים כתגובה למחלה. קיימת סברה, לפיה פגיעה בחלבון העמילואיד המקדים (APP), בין אם בהשפעת מוטציה גנטית, הזדקנות או השפעה סביבתית, מביאה להיווצרות שכבות חריגות של עמילואיד במוח. טנגלים נוירופיברילריים (סבכים מפותלים של סיבי עצב) נוצרים בתוך תאי העצב. אלו מורכבים מחלבון מייצב בשם טאו (tau).

שינויים במעבירים הבין-עצביים (נוירוטרנסמיטרים) השינויים הבולטים במוליכים הבין-עצביים הם בעלי חשיבות משנית, ביחס לשינויים הפתולוגיים האחרים במוח. עם זאת, שינויים אלו מרכזיים בטיפול.

בטבלה שלהלן, ארבעה סוגים של מעבירים בין-עצביים נבחנים ביחס לשינויים כימיים וסימפטומים.

נוירוטרנסמיטר שינויים בעקבות אלצהיימר זיקה לסימפטומים אצטילכולין  (Acetylcholine) 
רמה פחותה
הידרדרות קוגניטיבית
גלוטמאט (Glutamate) 
העברה בין עצבית מוגברת
אובדן זיכרון
דופמין (Dopamine) 
רמה פחותה
פגיעה מוטורית
סרוטונין  (Serotonin) 
כמות קטנה יותר של קולטנים
תנודות במצבי רוח

מייחסים את הירידה בפעילות האצטילכולין לאובדן תאים בגרעיני הבסיס של המוח. כמו כן, נמצא כי בקרב חולי אלצהיימר, קיימת ירידה בכמות האנזימים האחראיים לסינתזה ולפרוק של האצטילכולין.

גלוטמאט: הגלוטמאט מפעיל קולטנים, (למשל NMDA, שהוא בעל חשיבות מרכזית בתהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים). במוח בריא, הגלוטמאט משתחרר בפרצים קצרים על מנת לעזור בזיכרון ובלמידה. במוח של חולה אלצהיימר, הגלוטמאט משתחרר ללא הפסקה, ומאפשר בכך את כניסתם של יונים של סידן (Ca2) להיכנס לתא. תהליך זה פוגע ביכולות הלמידה והזיכרון וגורם, בסופו של דבר, למות התא.

אביקסה® - ®Ebixa (ממנטין®), תרופה חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר, משפיעה על קולטן ה- 2,1NMDA. התרופה יכולה לחסום את השחרור הבלתי פוסק של הגלוטמאט, ובכך לחסום את כניסתם החופשית של יוני הסידן לתוך תאי המוח. בו זמנית, התרופה מאפשרת שחרור הגלוטמאט בכמות הנדרשת ללמידה ולזיכרון.

סרוטונין: מספר קולטני הסרוטונין במוח יורד במוח חולה, מה שיכול להביא לשינויים במצבי הרוח. דופאמין דופאמין קשור בשליטה על השרירים. מחסור בדופאמין מביא לסימפטומים של קשיון שרירים, חולשה ורעד, כפי שמתרחש במחלת הפרקינסון.

מאת נציג. מאתר: articles. 

אלצהיימר וקרישיות יתר

אלצהיימר וקרישתיות יתר של הדם

על פי מחקר חדש שנערך, פגמים בתהליכי קרישת הדם עשויים לתרום לתהליכים המעורבים במחלת האלצהיימר. המחקר, אשר פורסם בכתב העת Neuron, מסייע בהבנת הקשר בין פגמים במערכת הדם לבין מחלת האלצהיימר, ומציע אסטרטגיית טיפול חדשה המיועדת להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית המתרחשת במחלה. על פי מחקר חדש שנערך, פגמים בתהליכי קרישת הדם עשויים לתרום לתהליכים המעורבים במחלת האלצהיימר. המחקר, אשר פורסם בכתב העת Neuron, מסייע בהבנת הקשר בין פגמים במערכת הדם לבין מחלת האלצהיימר, ומציע אסטרטגיית טיפול חדשה המיועדת להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית המתרחשת במחלה.    אחד מהמאפיינים הבולטים של מחלת האלצהיימר הינו הצטברות החלבון בטא עמילואיד בדפנות כלי הדם במוח, דבר אשר גורם למצב בשםcerebral amyloid angiopathy (CAA). מצב זה מוביל לניוון של דפנות כלי הדם, לפגיעה בזרימת הדם התקינה ולהתדרדרות קוגניטיבית משמעותית. ישנן עדויות נוספות, לפיהן מחלות הקשורות לפגיעה בכלי הדם, כגון שבץ, טרשת עורקים ויתר לחץ דם מעלות את הסיכון להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. כמו כן, נמצא כי רמות גבוהות מדי של פיברינוגן, אחד החלבונים החשובים בתהליך יצירת קרישי דם, קשורות למחלת האלצהיימר.   "ישנן הוכחות מוצקות לפיהן במחלת האלצהיימרישנה מעורבות בולטת של כלי דם במוח. עם זאת, טרם נמצא המנגנון אשר מסביר כיצד החלבון בטא עמילואיד גורם ליצירת קרישי דם," אומר ד"ר סידני סטריקלנד מהמחלקה לנוירוביולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת רוקפלר, ניו יורק. ד"ר סטריקלנד ועמיתיו ערכו סדרה של ניסויים אשר בחנו את הקשר בין בטא עמילואיד לבין יצירת קרישי דם במחלת האלצהיימר.   החוקרים מצאו כי קרישי הפיברין אשר נוצרו בנוכחות בטא עמילואיד היו פגומים מבחינה מבנית ועמידים בפני פירוק. יתר על כן, בעכברי מודל לאלצהיימר שבדמם היו רמות נמוכות של פיברינוגן, נצפתה הצטברות מועטה יותר של בטא עמילואיד בדפנות כלי הדם במוח, והם הצליחו טוב יותר במשימות שבחנו את יכולת הזיכרון. בהתבסס על תוצאות אלו, החוקרים הציעו מנגנון לפיו המפגש בין בטא עמילואיד לבין פיברינוגן גורם ליצירה של קרישי דם פגומים, דבר המוביל לפגיעה בזרם הדם ולהתפתחות דלקת אשר תורמים להתדרדרות הקוגניטיבית המתרחשת במחלת האלצהיימר.   החוקרים טוענים כי המנגנון שהציעו עשוי להוות פתרון יעיל לטיפול באלצהיימר. "תרופה אשר תוכל למנוע את ההשפעה של בטא עמילואיד על יצירה של קריש פיברין, עשויה באופן תיאורטי למנוע היווצרות של קרישי דם במוח. כך היא יכולה לשפר את זרימת הדם במוח, את התפקוד המוחי ואת השרידות," מסביר ד"ר סטריקלנד. "מכיוון שלתרופה מסוג זה תהיה השפעה מועטה על היווצרות קרישי דם באזורים אחרים בגוף, בהם רמת הבטא עמילואיד נמוכה, עשויה להיות לתרופה יתרון משמעותי בטיפול במחלת האלצהיימר."

מאת נציג. מאתר: articles.

ראש גדול ודמנציה

היקף ראש גדול מגן מפני דמנציה ?

מחקר חדש מצא כי היקף ראש גדול עשוי להגן מפני דמנציה. לדברי החוקרים, אנשים עם היקף גולגולת גדול שסובלים מאלצהיימר, הם בעלי יכולות זיכרון וחשיבה טובים יותר בהשוואה לאנשים בעלי היקף גולגולת קטן אשר סובלים מהמחלה. על פי סברת החוקרים, היקף ראש גדול מעיד על הימצאות מאגרים מוחיים נרחבים יותר אשר עשויים למתן פגיעה מוחית הנגרמת כתוצאה מדמנציה.   ממצאי המחקר, אשר התבסס על 270 משתתפים מארצות הברית, קנדה, גרמניה ויוון, פורסמו בכתב העת Neurology.   המשתתפים התבקשו לבצע מספר מבחני זיכרון ומבחנים קוגניטיביים, וכן מיפוי מוחי לצורך הערכה של חומרת מחלתם. בנוסף, נמדד היקף ראשם.   מן המחקר עולה כי קיים קשר בין היקף ראש גדול לבין הצלחה גדולה יותר במבחנים השונים, גם כאשר למשתתפים היתה פגיעה מוחית זהה שנגרמה כתוצאה ממחלת האלצהיימר. נמצא כי עבור מוות של 1% מתאי המוח, כל תוספת של ס"מ אחד להיקף הראש משמעה ציון גבוה ב-6% במבחני הזיכרון. על אף שהיקף המוח נקבע ברובו על פי גורמים גנטיים, החוקרים טוענים כי לאורח החיים גם כן עשויה להיות השפעה על היקף הראש. כך למשל, תזונה לקויה או מחלה בשלבים מוקדמים בחיים עשויות לפגוע בגדילה.   לדברי החוקרים, השנים הראשונות לחיים הן קריטיות מבחינת ההתפתחות. בגיל 6, המוח כבר נמצא ב-93% מגודלו הסופי. "שיפור התנאים לפני הלידה ובשלבי החיים המוקדמים עשויים להגדיל באופן משמעותי את המאגרים המוחיים, שהינם ככל הנראה בעלי השפעה על הסיכון לפתח אלצהיימר בהמשך החיים או בעלי השפעה על חומרת התסמינים של המחלה," טוען ד"ר רוברט פרנצקי, אשר עומד בראש המחקר.   ד"ר סיימון רידלי, מנהל תחום המחקר בקרן האלצהיימר, טוען כי: "מחלת האלצהיימר הינה מחלה מאוד מורכבת, כך שעלינו להיזהר לא להתמקד בגורם סיכון יחיד, בעיקר משום שיש מעט שאנו יכולים לעשות בכל הנוגע לגודל הראש שלנו. בנוסף, החוקרים טוענים כי תזונה, פציעה או זיהום בשלבים המוקדמים של החיים עלולים להשפיע על המאגרים המוחיים. כך שעלינו להשגיח על מוחנו כבר מתחילת החיים."

מאת: נציג. מאתר: articles.

רפואה משלימה אלצהיימר

כיצד רפואה משלימה תעזור נגד מחלת אלצהיימר

מחלה אלצהיימר נוטה להתפתחות הדרגתית ומתאפיינת בשלבים הראשונים שלה בהחלשות הזיכרון בתווך הקצר

גורמים

תורשת תאים ספציפיים במוח.

תסמינים

• החלשות זיכרון. בעקר זיכרון לטווח קצר.
• דיכאון
• ירידה בכושר הלמידה
• ירידה באוריינטציה מרחבית
• הפרעות דיבור
• הפרעות תנועה
• עייפות
• "סומטיזציה". חולה חש בבעיות גופניות אשר בעצם הינן פרי דמיון שלו
• בלבול מנטלי
• התפרקות אישיות

המלצות לטיפול בחולה אלצהימר

• סביבה מוכרת וידידותית מסייעת לחולה להרגיש בטוח. שינוים כגון העברת דירה או אפילו רכישת ריהוט חדש עלולים לגרום לבלבול והחמרה.
• יכולים לסייע האמצעים הפשוטים הבאים: תליית שעון גדול על הקיר, יומן עם אותיות גדולות, השמעת תחנת רדיו או צפייה בטלוויזיה בשפת האם של החולה, תקליטים עם מוזיקת הילדות ועוד.
• יש לסדר לחולה סדר יום קבוע. השכמה ושינה, ארוחות, טיול יומי - בשעות קבועות.
• יש לתמוך בחולה. ניתן להטיל עלו מטלות פשוטות שהינו מסוגל לבצע בשלב המחלה הספציפי.
• יש להימנע מלכעוס על החולה ומומלץ לא לנזוף בו. הדברים יכולים רק להחמיר את המצב.
• למניעת תאונות כדאי לאחסן מפתחות מהדירה במקום מוסתר ולצייד את החולה בצמיד עם השם שלו, מספר הטלפון והכתובת.
• אם אנשים שמטפלים בחולה מזכירים לו מדי פעם היכן הוא נמצא ושומרים על אווירה חיובית בבית, החולה ירגיש יותר ביטחון.
• לקרובי משפחה מומלץ להתייחס לחולה בכבוד ולעזור לו ביום-יום בצורה מכובדת. יחס כמו לילד מוריד את בטחון העצמי של החולה.
• נמצא שרדיקלים חופשיים תורמים להתפתחות מחלת אלצהיימר לכן לנוגדי חמצן במזון חשיבות עליונה למניעת המחלה ובלימת התפתחותה.
• דיאטה. יש להרבות באכילת מוצרים עתירי נוגדי חמצון:
• גזר ומשמש (מכלים בטא - קרוטן)
• ברוקולי, פרי הדר, אגוזים (מכלים ויטמין C ו - E)
• שמנים צמחיים, דייסות, דגנים, לחם חי (מכילים Selen)
• בשר, דגים, קטניות וסויה (מכלים ויטמין 12 B )
• רפואה סינית (דיקור וצמחי מרפא) יכולה לתרום לשיפור והאטה בהתפתחות המחלה.

 המאמר נכתב לצורך מתן פתרונות לבעיות בריאות ע"י רפואה משלימה ולרבות רפואה סינית עם שיטות ריפוי טבעיות אחרות.

רפאל רוזנסקי (M.Sc., Dip.Ac.) - מטפל ברפואה סינית ומנהל מרפאות רפא לרפואה משלימה. בטיפולים משלב מגוון שיטות ריפוי טבעיות. פתרון לבעיות גוף ונפש, כל סוגי הכאב, עייפות, דיכאון, בעיות נשים, פוריות, הרזייה ועוד. למרפאות רפא סניפים בתל אביב וראשל"צ. טל' 054-5721258
http://www.rafamed.co.il מאת: articles. 

הומוציסטאין ובעיות נפשיות ונוירולוגיות

על הצורך לבדוק רמות הומוציסטאין בבעיות נפשיות ונוירולוגיות

על הצורך לבדוק רמות הומוציסטאין בבעיות נפשיות ונוירולוגיות

 דולב ראובן גילמור, תזונאי R.Nu  

במהלך עשרים השנים האחרונות, הצטרפה רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם לרשימה של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם, לצד כולסטרול גבוה, עישון, לחץ דם גבוה ועודף משקל. היות שכך, נבדקת רמת ההומוציסטאין כמעט באופן שגרתי בקרב האוכלוסייה הנתונה בסיכון לחלות במחלות אלו. מטרתו של מאמר זה היא לעודד את הרחבת הבדיקה של חומר זה בקרב המאובחנים במחלות רבות אחרות, ובאופן שגרתי, בקרב אנשים מעל גיל חמישים.

 הגדרות

הומוציסטאין: חומצה אמינית הנוצרת בצומת חשוב של חילוף החומרים של הגוף.

הומוציסטאין גבוה: רמה גבוהה מהנורמה של הומוציסטאין בדם. הרמה הנורמלית של הומוציסטאין היא 4-14 מיקרומול לליטר, אך ישנם חוקרים הטוענים שראוי להוריד את הערך העליון של הסקלה עד 9.5, כדי שהמצב יטופל במקרים רבים יותר.

מטבוליט: תוצר כלשהו בתהליך של חילוף חומרים.

מתיל: קבוצה כימית המעורבת בחילוף החומרים של הומוציסטאין.

מתילציה: בביוכימיה, הוספת קבוצת מתיל לתרכובת כלשהי. המתילציה היא בין התהליכים החשובים ביותר בביוכימיה, והיא מעורבת בסינתזה ובחילוף החומרים של תרכובות ביוכימיות רבות. בנוסף, היא מעורבת בפעילות הדנ"א, והיא מהווה את אחת הדרכים לנטרול רעלים.

פולימורפיזם (ריבוי צורות): כל הגנים משותפים לכל בני האדם, אבל ברבים מהגנים ניתן למצוא הבדלים קלים בין אדם לאדם המכונים "פולימורפיזמים". הפולימורפיזם גורם לכך שאנזים מסוים יתפקד באופן אטי יותר, דבר שיש לו השפעה לא מבוטלת על מצב הבריאות.

מהו הומוציסטאין?

ההומוציסטאין הוא מטבוליט ביניים בחילוף החומרים של חומצות אמינו (מרכיבים של חלבונים). באופן טבעי, לאחר ייצורו ממתיונין, נוצרת ממנו החומצה האמינית ציסטאין בתהליך התלוי בוויטמין B6, או שהוא חוזר להיות מתיונין, בתהליך התלוי בוויטמין B12 ובחומצה פולית.

מה גורם לרמת הומוציסטאין גבוהה?

רמה גבוהה בדם של הומוציסטאין נוצרת כתוצאה מגורמים המתחלקים לשתי קטגוריות: חסרים תזונתיים ושינויים גנטיים (פולימורפיזמים).

קל ביותר להבין איך חסרים תזונתיים גורמים להומוציסטאין גבוה. אם חסר בגוף ויטמין B6, תיפגע מכך ההפיכה של הומוציסטאין לציסטאין, ואם ייווצרו חסרים בוויטמין B12 או בחומצה פולית, תתעכב ההפיכה החוזרת שלו למתיונין.

הקשר הגנטי בהומוציסטאין גבוה קצת יותר מורכב. ישנם מספר פולימורפיזמים שיכולים להשפיע על הכושר של הגוף לסלק עודף הומוציסטאין מהמערכת. החשוב שבהם מופיע באנזים שמקטלז את ייצורה של החומצה הפולית. אחד מתפקידיה של החומצה הפולית הוא להפעיל את ויטמין B12 כדי לפרק את ההומוציסטאין. פגם גנטי באנזים זה עלול להפחית בפעילותו בכדי מחצית, ולפגוע בתפקוד כל המערכות עליהן אנו מדברים.

פגם גנטי כזה אינו נדיר, והוא מעמיד אותנו במצב מעניין עם השלכות נרחבות: במקרים רבים, למרות העובדה שישנן רמות נורמליות של הרכיבים התזונתיים שמסלקים את עודף ההומוציסטאין מהמערכת, ישנו מחסור מעשי ברכיבים אלו, כי רמותיהם המתקבלות מתזונה רגילה אינן מספיקות. אצל אנשים הנושאים את הפגם הגנטי, ישנו צורך מוגבר ברכיבים אלו וצורך מוגבר לקבל אותם ממקור חיצוני - ממזון או מתוספים. במקרים אלו, צריכת תוספים המכילים הרבה מעבר לקצובה היומית המומלצת של רכיבים אלו, תפצה על הפגם הגנטי, תאפשר תפקוד נורמלי של המערכות, ותחזיר חולים רבים למצב בריא יותר. לכן, אנו חייבים לבדוק את רמות ההומוציסטאין בצורה גורפת יותר בקרב אוכלוסיות מסוימות, כדי לגלות את הצורך ברכיבים תזונתיים אלו.

יחד עם רמות ההומוציסטאין, ראוי לבדוק גם את רמות ויטמין B12 והחומצה הפולית, כדי לאפשר טיפול ומעקב מדויקים.

איך מטפלים בהומוציסטאין גבוה?

הטיפול בהומוציסטאין גבוה הוא קל, יעיל, בטוח וזול, והוא: האספקה של הרכיבים התזונתיים הטבעיים המעורבים בחילוף החומרים שלו. הזכרנו כבר את הרכיבים העיקריים: ויטמין B12, חומצה פולית וויטמין B6, וישנם עוד כמה חומרים, כולם מבוססים מחקרית.

גורם נוסף לעלייה ברמות ההומוציסטאין הוא הצריכה של קפה, סיגריות ואלכוהול, ולכן ראוי לצמצם בצריכתם.

ההחלטה המעשית בנוגע לרכיבים שיש לתת ולמינונים המתאימים שלהם, תתקבל בתיאום עם מטפל מומחה בנושא התוספים, כי ישנם גורמים רבים המשפיעים על ההחלטה בנושא זה לגבי כל אדם ואדם.

באילו מצבים ומחלות, מלבד מחלות לב, קיים צורך לבדוק את רמות ההומוציסטאין?

את המשך המאמר ניתן לקרוא באתר.

דולב גילמור, תזונאי R.Nu, מטפל בתזונה, שיאצו ודמיון מודרך. טיפולים, הרצאות וסדנאות. תזונה אורתומולקולרית, מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C'' אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/  הרשמו באתר לקבלת טיפים שבועיים. דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il לייעוץ, צור קשר: 0523-794092

מאתר: articles. 

שמות משפחה מאיימים ואיך הם קשורים לסטרס?

המחקר על השפעותיו השליליות של מתח צובר תאוצה וחושף בכל יום ממצאים חדשים. במאמר זה אספר לכם מה נמצא על הקשר בין אישיות של ילדים ותגובתם ההורמונאלית לסטרס, איך סטרס גורם למחלות מוח דוגמת אלצהיימר, וגם – האור שבקצה המנהרה: האם יש לרגישות לסטרס גם צד חיובי?

אלצהיימר, פרקינסון ודומיהם, הם בעצם שמות משפחה של אנשים אמיתיים שחיו לפני כמה מאות שנים. אלויס אלצהיימר, ניורופתולוג ופסיכיאטר גרמני, היה הראשון שתיאר את התופעה של דמנציה – שכחה ואיבוד תאי מוח, וזכה ששם משפחתו יהפוך להיות הכותרת לצרותיהם של קשישים רבים.

ג'יימס פרקינסון, שצפה בקשישים במהלך ההליכה היומית שלו, היה הראשון שתיאר את תסמיני המחלה שעד היום נקראת על שמו.

מאז, נחקרו רבות הגורמים להופעת מחלות אלו ואחרות מקבוצת המחלות הניורו-דגנרטיביות (מחלות של איבוד רקמת מוח והידרדרות פעולת המוח), ואחד הגורמים שנמצא להופעת מחלות אלו הוא לא אחר מאשר ידידינו ה-סטרס, המתח, הלחץ!

ביוני האחרון פרסמו ב The FASEB Journal, חוקרים מאוניברסיטת USC את הסיבה שמתח מתמשך עלול לגרום למחלות מוח שכאלו:

מוביל המחקר, פרופסור קלווין דייביס בחן את מוחותיהם של חולדות מעבדה שחוו מתח נפשי ומצא שיש אצלן רמות גבוהות של גן הקרוי RCAN1. לאור כך, טוען דייביס, סטרס כרוני- מתח פיזי או נפשי, גורם לביטוי מוגבר של הגן הזה, וזה מה שמוביל להופעת המחלה המוחית הניורו-דגנרטיבית.

גן הוא הוראה לגוף לייצור חלבון. כך, אם יש הפעלה מוגברת של הגן RCAN1 , נוצרות בגוף כמויות מוגברות ולא טבעיות של החלבון שעל ייצורו אחראי הגן הזה. זה מה שיקרא, ביטוי יתר של הגן וזה מה שמתחיל בגוף ובמוח את כל הבלגן.

מה שאירוני הוא שבאדם בריא, תפקיד הגן הזה הוא דווקא לעזור לתאי הגוף והמוח להתמודד עם סטרס. רק כשזה מגיע לביטוי יתר שלו, זה גורם להרס של תאי מוח, הפרעה למעבר מסרים בין תאי המוח ויצירת מחלה ניורו-דגנרטיבית.

ואכן, אצל אנשים הסובלים מתסמונת דאון, שגורמת להם לחלות באלצהיימר כבר בגיל 40, רואים שכבר החל מלידתם היה ביטוי מוגבר של הגן RCAN1 לאורך כל השנים.

אז יותר מידי מהגן הזה, זה לא טוב. וגם מעט מידי לא מומלץ. רמות נמוכות מידי של הגן הזה עלולות לגרום למחלה מוחית בשם הנטיגנטון, שגם בה יש מוות של תאי מוח והיא מחלה ניוונית.כלומר- יש חשיבות לריכוז מאוזן של הגן הזה על מנת לשמור על בריאות.

אז לפני שנמשיך הלאה, אין הכוונה כאן להלחיץ או להפחיד אתכם, אלא להדגיש עד כמה חשוב למצוא את הדרכים לאזן את רמות המתח והסטרס שמלוות את היומיום שלכם.

אז זה היה אחת מהשפעותיו השליליות של מתח. מה לגבי האופן בו אנו מגיבים אליו?

מחקר מיולי האחרון (2011) מצא קשר בין אישיות של ילדים לבין האופן בו הם מגיבים למצבי מתח וסטרס.

האם הילד שלכם נעשה זהיר וכנוע כאשר הוא נחשף לסביבה חדשה? או שמא הוא נעשה דווקא חצוף ואסרטיבי כשהוא נחשף למצב לא מוכר?

שני סוגי הטמפרמנט הללו קשורים לשתי תגובות הורמונאליות הפוכות לגמרי שמתרחשות בגוף בעקבות סטרס. היחשפות לסביבה לא מוכרת מהווה גורם מתח משמעותי מאד אצל ילדים, והאופן בו הם מגיבים אליו נמצא קשור להורמוני הלחץ בגופם.

במחקר, שפורסם ב Development and Psychopathology, נבדקה תגובת ילדים למריבות הוריות במשפחות צעירות. גם מריבות הוריות, כידוע, הם אחד מגורמי הסטרס החזקים ביותר אצל ילדים קטנים. החוקרים מצאו שחשיפה חוזרת של ילדים להתנהגות אגרסיבית בין הוריהם יוצר אצלם מצב גופני ממש של מתח.

המחקר עקב אחרי 201 ילדים בני שנתיים ממשפחות דלות אמצעים, בעלות מאפיינים סוציו-אקונומים נמוכים.

בהתבסס על ראיונות שנערכו עם האימהות, ועל שאלונים שהן מילאו, החוקרים יכולים היו לאמוד על סקאלה מדידה את רמת האגרסיביות הבין הורית שכל אחד מהילדים נחשף אליה במשפחתו.

החוקרים צפו בילדים לאורך זמן ותיעדו את הנטייה שלהם להגיב בכניעות וזהירות, לעומת אגרסיביות, בזמן שהם נחשפו למצבים לא מוכרים וחדשים להם.

ילדים שהראו נטייה לכניעות וזהירות במצב זר, הפגינו התנהגות של עמידה על המשמר במתח, נצמדו לאימותיהם, בכו או קפאו במקום בעת שנחשפו לסביבה לא מוכרת.

הילדים בעלי הנטייה לאגרסיביות השתמשו, לעומתם, באסטרטגיות דומיננטיות להתמודדות עם המצב החדש והלא מוכר. בהתנהגות לכאורה חסרת פחד הם חקרו את החפצים הבלתי מוכרים והסביבות החדשות שהוצגו להם.

כאשר החוקרים חשפו את הילדים למצב מלחיץ קלות בו הם שמעו ויכוח טלפוני בין הוריהם, מצאו החוקרים הבדלים בתגובות ההורמונאליות של הילדים למצב הסטרס הזה – ילדים שנחשפו לרמות אגרסיביות גבוהות במשפחתם, באופן תדיר, הראו תגובות שונות לויכוח הטלפוני, לעומת אלו שנחשפו לפחות אגרסיביות במשפחה:

בעלי התגובות הכנועות הראו רמה גבוהה יותר של הורמון המתח קורטיזול, שמעלה את רמת רגישותו של אדם לסטרס. לעומתם, האגרסיביים שנחשפו גם הם לרמות גבוהות של מריבות הוריות בחיי היומיום שלהם, הראו דווקא חסימה של ייצור קורטיזול, מה שידוע שמפחית משמעותית תחושת פחד או איום.

ההבדלים הללו ברמות הקורטיזול שהופיעו אצל הילדים כתוצאה ממצב מלחיץ, מצביעים על הבדלים בהתפתחות היכולת להתמודד עם סטרס אצל הילדים הללו. ניתן לומר שלאגרסיביים יש יתרון על הכנועים בהתמודדות עם לחץ, כיוון שכפי שעולה מתגובתם ההורמונאלית- הם חוסמים את העלייה בהורמון הלחץ, קורטיזול, ולכן מונעים ממנו לעשות אותם רגישים יותר להשפעות השליליות של הסטרס עליהם. ניתן לומר שהילדים הללו חסינים יותר בפני הפחד והמתח שמריבה בין הורית גורמת בדרך כלל לילדים. לעומתם, הכנועים נמצאים ביתר סיכון ללקות בדיכאון או בהפרעות חרדה בגיל מאוחר יותר.

מצד שני, הילדים שמגיבים באגרסיביות למצבי סטרס מועדים יותר להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות וכן נוטים להתנהגויות מסוכנות, כיוון שירידה בקורטיזול גם מורידה להם את תחושת הפחד.

התגובה ההורמונאלית של ילדים קטנים למצבי מתח נמצאה קשורה לרמות המתח שלוו את אימותיהם בזמן ההיריון. לכן, כיוון שהממצאים כולם מצביעים על מעגל קסמים של מתח שמשפיע על המתח של הדור הבא, שוב עולה החשיבות הרבה בהפחתת מתחי היומיום שלנו.

מחקר מפברואר 2010 שפורסם ב Child Development מטעם אוניברסיטת בריטיש קולומביה, מציג את הצד השני של המטבע –

לרגישות גבוהה לסטרס יש גם יתרון:

כאשר ילדים שרגישים לסטרס (נטייה לקורטיזול גבוה בדם), נמצאים בסביבה מלאה מתח, הם מראים בעיות התנהגות ובעיות בריאותיות, לעומת ילדים שפחות רגישים למתח. יחד עם זאת, מצא המחקר, שבגלל רגישותם הגבוהה, הם מגיבים טוב יותר מילדים שחסינים לסטרס כאשר משנים את סביבתם לתומכת ואוהבת, ומתפתחים באופן מרשים עם השיפור בסביבת חייהם (משפחה או לפחות גן תומך).

------------------------

Journal Reference

Patrick T. Davies, Melissa L. Sturge-Apple, Dante Cicchetti. Interparental aggression and children's adrenocortical reactivity: Testing an evolutionary model of allostatic load. Development and Psychopathology, 2011; 23 (03): 801 DOI: 10.1017/S0954579411000319

רחלי לנגפורד, חוקרת מוח, עוסקת בבקרת סטרס והפחתת מתחים דרך הבנת שפת המוח והגוף. היא מנהלת שותפה במרכז "גלים - מקום להירגע", המציע טכנולוגיות התרגעות ייחודיות בארץ המשלבות מדע ומודעות, ביניהם בריכת ציפה (Isolation tank) וסנסוריום- עיסוי צלילים ותדרים מאתר: articles. 

חומצת שומן DHA משפרת פעילות קוגניטיבית

תפקוד קוגניטיבי אופטימאלי הינו רכיב חיוני חשוב ביותר עבור איכות-חיים המבוססת על בריאותינו. צריכה של מיקרו- ומאקרו- רכיבים שונים בתזונה הינה קשורה באופן ישיר להתפתחות הקוגניטיבית שלנו, בני האדם. מחקרים שונים הראו כי צריכה של חומצות שומן בלתי רוויות (PUFA=Poly Unsaturated Fatty Acids) הינה דרושה על מנת לאפשר את ההתפתחות התקינה של המוח במהלך השלבים הראשונים של החיים (בתקופת הינקות). המחקרים הללו מצאו כי צריכה מופחתת של PUFA, במהלך שלבי התפתחות המוח הראשוניים, גרמה להתפתחות נוירולוגית מוגבלת ולא תקינה של מוח התינוק.

צריכה מצומצמת זו של DHA הייתה בעלת השלכות מרחיקות לכת יותר, במהלך גיל ההתבגרות, ובאה לידי ביטוי  ב- IQ נמוך יותר. בנוסף נמצא כי צריכה מוגברת שלDHA משפרת באופן משמעותי את ההתנהגות הקוגניטיבית של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ילדים הסובלים מהיפראקטיביות והתנהגויות דומות. כמו-כן, חומצות השומן נמצאו חיוניות לא רק לשלבים שבהם המוח מתפתח, אלא גם במהלך השלבים המאוחרים של החיים, כאשר היכולת הקוגניטיבית שלנו מתחילה לדעוך ולעיתים אף מחריפה ומדרדרת עד לכדי מחלת ה אלצהיימר ודמנציה (שיטיון).

חומצת השומן האלפא לינולאית ((ALA מהווה רכיב חיוני בתזונתו של האדם, זאת מכיוון שהיא מהווה את המקור הראשוני והיחיד ממנו נוצרים שתי חומצות השומן הנוספות ה(EPA)- Eicosapentaenoic acid  וה-Docosahexanonic acid (DHA). מכיוון שההמרה בגוף האדם של ALA ל- EPA ול- DHA הינה מוגבלת, העלאת ריכוזם של חומצות שומן אלו בדם וברקמות צריכה להיעשות על ידי צריכתם ממקור חיצוני כגון: אכילת דגים, ומאכלי-ים או באמצעות נטילת תוספי מזון. מכלל חומצות השומן הללו ידוע כי דווקא DHA נמצא דווקא בממבראנות הפוספוליפידיות של תאי מערכת העצבים המרכזית (CNS), ומהווה למעלה מ-8% מכלל החומר היבש של המוח. מחקרים שונים כבר הראו כי ל-DHA ולא ל-EPA תפקיד מרכזי בהתפתחות הקוגניטיבית של התינוק הנולד. מכאן, ככל הנראה לDHA- תפקיד חשוב בשימור יכולות אלו גם בשלבי החיים המאוחרים יותר של החיים. ע מחקר קליני ראנדומלי אחד, אשר נערך לפני פרסום מחקר זה, בדק ומצא כי אומנם אין קשר בין נטילת DHA לשיפור מצבם של חולים אשר כבר לוקים בדמנציה, אך נטילה של DHA, לעומת EPA, משפיעה  באפן ישיר וחיובי על ההתנהגות הקוגניטיבית של קשישים שלהם תפקוד קוגניטיבי נורמאלי או כמעט נורמאלי.

המחקר הנוכחי שנערך על יד המרכז לפרמקולוגיה קלינית, המחלקה לפסיכיאטריה בשיתוף עם המעבדה לפיזיולוגיה התנהגותית ומדעי המוח מצא כי ישנו קשר ישיר בין ריכוז ה-DHA הנמדד בדמם של מספר רב של נבדקים בגילאי העמידה, לבין הצלחתם במבחנים הבודקים התנהגויות ויכולות קוגניטיביות. המחקר הראה באופן ברור כי ככל שרמת ה-DHA בדם של הנבדק הייתה גבוהה יותר כך הוא צלח את מבחני הקוגניציה, השפה והזיכרון בצורה טובה יותר.

שיטות ומהלך הניסוי:

המחקר נערך על ידי אוניברסיטת פיטסבורג במסגרת פרויקט אשר נקרא: Adult Health And Behavior project (AHAB). 280 מתנדבים (נשים וגברים) בריאים (ללא מחלות ידועות, שאינם מעשנים או שותים ובעלי לחץ דם ומשקל תקין), בין הגילאים 30-54, נבחרו באופן רנדומלי ונבדקו כי אינם נוטלים תוספי מזון כלשהם. המתנדבים ענו על שאלון מקיף הכלל מספר שאלות על איכות החיים שלהם, שאלות דמוגרפיות שונות ושאלון היסטוריה רפואית ושימוש בתרופות. כעבור לילה של צום נלקחו מכל 280 המשתתפים בדיקות דם הבודקות את כל אחת מחומצות השומן ALA, DHA, EPA ביחס לכלל חומצות השומן בדם (% mol). לאחר מכן כל מתנדב עבר סדרה מקיפה של מבחני חשיבה וקוגניציה המבוססים על Wechster Memory Scale, 3rd addition (WMS-3)  ו-Wechster Abbreviated Intelligence Scale (WASI), מתוכם נבדקו ארבע פרמטרים שונים:

1)      יכולת היגיון לא ורבאלית וגמישות מנטאלית

2)      יכולת ריכוז ותשומת לב לפרטים

3)      יכולת זיכרון כללית וספציפית

4)      יכולת זיכרון במהלך עבודה

כמו-כן, בנוסף למבחנים אלו המשתתפים גם ענו על מספר רב של שאלות הבוחנות ידע ורבאלי, יכולת עיבוד נתונים ואוצר מילים, כחלק מהערכת היכולות הקוגניטיביות שלהם.

תוצאות:

מתוך שלושת חומצות השומן שנמדדו בדם, רק DHA הראה קשר ישיר ומובהק לציונים הגבוהים יותר במבחני הקוגניציה השונים. המחקר מצא כי:

• מתנדבים שלהם תוצאות גבוהות יותר במבחני ההיגיון הלא ורבאליים ומבחני הגמישות המנטאלית היו אלו שלהם ריכוז DHA גבוה יותר בדם .
• ריכוז ה-DHA בדם היה ביחס ישיר להצלחה בשלושה מתוך ארבעת מבחני הזיכרון השונים.
• המבחנים אשר בדקו את היכולת הורבאלית, יכולת עיבוד הנתונים ואוצר המילים הראו שריכוז גבוה של DHA בדם הינו קשור באופן ישיר וברור לציון טוב יותר במבחנים אלו
• על אף שהדבר לא תאם תמיד אחד לאחד, נמצאה מגמה ליניארית כללית לריכוז ה-DHA ולהצלחה בבחינות הקוגניטיביות. כלומר, ככל שריכוז הDHA- בדם היה גבוה יותר כך ההצלחה בבחינות הייתה גדולה יותר (Dose response relation)
• ריכוז הEPA שנמצא בדם הראה יחס מצומצם ביותר להתנהגות וליכולות הקוגניטיביות של הנבדקים, פרט למבחן בודד אחד.
• לריכוז של ALA בדם לא היה ביחס ישר עם אף אחד מהמבחנים שנערכו. כלומר, צריכה של ALA או הימצאותו ככזה בדם אינה מהווה יתרון קוגניטיבי כלשהו.

לסיכום:

לאחר בחינה של כל המדדים שנבחנו במחקר זה ניתן לקבוע באופן חד משמעי וברור כי רק ל- DHA באופן ספציפי היכולת להוות רכיב חיוני המשפיע על הביצועים הקוגניטיביים של אדם בגיל העמידה.
כפי שצוטט במאמר:

"Taken together, research to date suggests that specifically, DHA may favorably affect cognitive performance and may do so throughout the life course?

העובדה כי דווקא האנשים בעלי השכלה גבוהה יותר היו גם אלו בעלי התוצאות הטובות יותר במבחן אוצר המילים אינה מפתיעה. אך יחד עם זאת, נבדקים אלו היו גם בעלי ריכוז הDHA- הגבוה ביותר בדם מכל קבוצת המתנדבים. ככל הנראה לאנשים בעלי השכלה זו ישנה מודעות גבוהה יותר וחינוך טוב יותר לתזונה נכונה ולצריכה של מזונות עשירים בחומצות שומן אלו. כמו כן, יתכן שלקבוצת האנשים הללו גם יכולת ונגישות גבוהה יותר למאכלי ים ודגים המעלים את ריכוז הDHA- בדמם , דבר המשפיע על היכולות הקוגניטיביות שלהם.

מכאן ניתן לסכם ולומר כי על אף שהדבר לא נבדק באופן ישיר, צריכה מוגברת של DHA תשפר באופן משמעותי את היכולות וההתנהגויות והקוגניטיביות של האדם לאורך כל שנות חייו מינקות ועד הזקנה.

Serum Phospholipid Docosahexaenonic Acid Is Associated with Cognitive Functioning during Middle Adulthood

Matthew F. Muldoon, Christopher M. Ryan, Lei Sheu, Jeffrey K. Yao, Sarah M. Conklin & Stephen B. Department of Psychology and Neuroscience, Allegheny College, Meadville, PA

Journal of nutrition 2010 

מאת: ד"ר שרון גרתי. מתוך: articles.

ירידה קוגניטיבית ובלבול בזקנה

 דמנציה (שטיון) היא תסמונת בה זיכרון אובד ומלווה לפחות במגבלה קוגניטיבית נוספת, שהיא קבועה וחמורה מספיק כדי להפריע לתפקוד היומי.  בניסוח שונה, דמנציה הינה שם כללי למחלות כמו אלצהיימר, המתבטאות בחסרים קוגניטיביים, שלא נובעים מערפול ההכרה. מלבד הפרעה בזיכרון, יתכנו הפרעות בדיבור, ברצף המחשבות ובביצוע פעולות מוטוריות. שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל, ולכן תופעות אלה מזוהות עם זיקנה. יתרה מכך, אחרי סרטן ומחלות לב, אלצהיימר היא המחלה הסופנית השכיחה ביותר באוכלוסייה הקשישה. 

        כלי האבחון הראשוני לקיומה של בעיה דמנטית פשוט למדי ומתבצע בעזרת מבחן קצר הכולל התמצאות, זיכרון מיידי, זיכרון לטווח ארוך, ריכוז וחישוב, קריאה, כתיבה והעתקה. האבחון המדויק קשה בהרבה.

       באותו אופן יש להתייחס גם לכל מקרה שבו ישנה עדות לשינוי שאינו חד פעמי במצבו המנטאלי של אדם מבוגר, מצב שגורם באופן רציף לחשיבה לא מאורגנת, להפרעות בתפיסה ולחוסר התמצאות.

בהקשר זה, גם בלבול הוא מונח כללי המתאר חלק מהאספקטים של פגיעה בקוגניציה, ומאופיין בחוסר התמצאות או בתגובה לא הולמת לגירויים סביבתיים. "דליריום" הוא כבר מצב בלבולי חריף שמאפיין חלק מהקשישים בזמן מחלה חריפה. הדליריום מופיע בד בבד אצל אלו שאובחנו כלוקים בדמנציה. לעומת זאת, עבור אלו שלא אובחנו כלוקים בדמנציה, הדליריום מבשר את בוא הדמנציה בעתיד הקרוב.

מתוך הספר לזרוס לונג בן 213, העוסק ברפואת העתיד על בסיס מחקרי ההווה בישראל.

הרצאות וקורסי הכנה לפרישה במסגרת "אור יישומים בע"מ - מכון פסיכולוגי". מחבר: "מגה חיים" (2011), והמהודרה באנגלית Mega Life, "מחזור החיים  השני"  (2008) "למות  כלכלית  ולהישאר  בחיים" (2007). "לזרוס לונג בן 213"  יעסוק ברפואת העתיד ויצא לאור במרץ 2012. אתר המחבר:http://www.benshaul.co.il להתקשרות: benshaul@benshaul.co.il

מאתר: articles. 

אלצהיימר מחלת עצבים מרכזית

מחלת אלצהיימר היא מחלה מתקדמת של מערכת העצבים המרכזית, הנפוצה בייחוד, אך לא רק, בקרב אנשים מבוגרים. אלצהיימר מתבטאת בניוון איטי ופרוגרסיבי עד כדי המוות של תאי העצב במוח.

אלצהיימר (Alzheimer's) מחלת עצבים מרכזית, עם ד"ר קובי עזרא.
(תודות לאתר: http://diet2all.net).

אלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר למצבי דמנציה, מונח כללי לאובדן זיכרון ויכולות אינטלקטואליות אחרות המפריעות

לחיי היומיום. מחלת אלצהיימר מהווה 60 עד 80 אחוזים מהמקרים של הדמנציה.

אלצהיימר וזקנה

אלצהיימר אינו חלק נורמלי של תהליכי ההזדקנות, אם כי גורם הסיכון הידוע ביותר הוא העלייה בגיל, ורוב האנשים הסובלים מאלצהיימר הם לרוב מ- 65 ומעלה. ויש לציין גם כי אלצהיימר היא לא רק מחלה של הגיל המבוגר. עד 5 אחוזים מאנשים הסובלים מאלצהיימר יש התחלה מוקדמת, המופיעה לעתים קרובות בשנתי ה-40 או ה-50 לחיים.

האלצהיימר כאמור היא מחלה מתקדמת, שבה הסימפטומים של הדמנציה מחמירות בהדרגה על פני מספר השנים. בשלביה המוקדמים, ישנו אובדן זיכרון  קל, בשלב מאוחר של האלצהיימר - אנשים מאבדים את היכולת לנהל שיחה ולהגיב לסביבתם. אלצהיימר היא הגורם המוביל השישי של מוות בארצות הברית. אנשים הסובלים מאלצהיימר חיים בממוצע שמונה שנים לאחר שהתסמינים מופיעים או מורגשים לאחרים, אבל הישרדות יכולה לנוע בין ארבעה ל -20 שנים, בהתאם לגיל ומצבים בריאותיים אחרים.

אלצהיימר תזונה ודיאטה

ישנו קשר הדוק בין הרגלי תזונה ואכילה להתפתחות מחלת האלצהיימר! למשל ככל שרמות הכולסטרול שלנו יהיות גבוהות יותר וכך גם הנטייה לחלות במחלות לב וכלי דם, כך עולה הנטייה לחלות באלצהיימר. וכאן האשם העיקרי בתוכנית התזונה הוא השומן הרווי שמרוקו בעיקר בדיאטה העשירה במזונות מעולם החי, כגון: ביצים (בעיקר החלמון), בשרים, ומוצאי חלב.

כמו כן, גורמים "הרעילים" למוח שלנו הם, מזונות מתועשים המכילים שומן טראנס!. חומצות שומן טראנס (נקראות גם חומצות שומן מוקשות) הן קבוצה של חומצות שומן בלתי רוויות, בעלות איזומרים טראנס. ויש לציין כי חומצות שומן טראנס יכולות להיות חד בלתי רוויות וגם רב בלתי רוויות. חומצות שומן טראנס נוצרות באופן מלאכותי כמוצר לוואי של הידרוגנציה חלקית של שמן צמחי, שבה המבנה המולקולרי של השומן משתנה (כך מעלים את נקודת ההתכה).
מיכן ניתן להבין כי מה שמזיק ללב שלנו יכול להזיק גם למוח שלנו!.

כמו כן ישנם משקעים של אלומיניום במוחם של חולי אלצהיימר. ולכן רצוי לצמצם את הכניסה שלו לגופנו, בדרך דאודורנט המכיל אלומיניום - אנטיפרספירטי אשר חודר בדרך העול למחזור הדם ומשם לכיוון המוח, לכן יהיה זה נבול להשתמת הדאודורנט ללא אלומיניום, אכילה מלכלים וחמגשיות המכילות אלומיניום, שמשתחרר יותר בעת חימום המזון.

אלצהיימר ורדיקלים חופשיים

במשקעים של אנשים שסבלו מאלצהיימר, שנותחו לאחר המוות נימצאו גם את המתכות המתחמצנות בקלות יתרה - כן אלו הם הברזל והנחושת. אז אומנם אנו זקוקים לשנייהם - לברזל ליצירת תאי הדם האדומים, ולנחושת לפעילותם של אנזימים שונים. כך כנראה שהבעייה מתחילה כשאנו צורכים יותר מידי מהמתכות הנ"ל. ונחשו איכן הם מצויות לרוב ונספגות באופן אופטימלית - מנזונות מעולם החי!.

ואפילו ישנם מקומות בעולם ששתיית מים היא מקור לאלומיניום. חשוב לציין כי המים הטבעיים אין אלומיניום, אך ישנם מקומות בהם מוסיפים את האלומיניום בכדי לטהר שפכים, כי הוא משקיע מוצקים. ויש מקומות בהם מבהשך התהלים מסלקים את האלומיניום אל מחוץ למים ויש מקומות שלא. ומה גם שהאלומיניום נחשב לנוירוטוקסין - כלומר רעיל לתאי מערכת העצבים. האומנם גופנו זקוק לברזל ולנחושת בכמויות קטנות מאוד, אך גופנו אינו זקוק בכלל לאלומיניום!!!. בתהליך של אוסמוזה הפוכה ניתן לסנן את האלומיניום די בקלות, לכן ניתן להתקין מכשיר שכזה בבית.
ישנם תרופות המכילות אלומיניום, כגון: התרופה נגד צרבת - מלוגז (המכילה אלומיניום ונגנזיום הידרוקסיד).

נוגדי חימצון מאוד יעילים לניטרול הפעילות החמצונית בגוף בכלל ובמוח בפרט. לכן חשוב לאכול מזון העשיר ברכיבים אנטי-אוקסיננטים, כגון: פירות וירקות. ויטמינים נוגדי חמצון הם ויטמין E, ויטמין C, בקוטנואידים ועוד... היות והמתכות הנ"ל שלשתם הן בעלות פעילות מחמצנת אז פעילות נוגדת חמצון עשויה לעזור לגופנו להתגונן מפני הנזק החימצוני הזה.
ויטמין E בעל פעילות נוגדת חמצון בעיקר לשומנים, הויטמין מצוי בעיקר באגוזים לסוגייהם השונים, אבוקדו וכו'...

אלצהיימר והומוציסטאין

הומוציסטאין הינו תוצר לוואי של חומצת האמינו ציסטאין המגיע מחלבוני המזון. ידוע אודות השפעותיו של ההומוציסטאין כגורם סיכון לטרשת העורקים. וכפי שאמרתי קודם: מה שמזיק ללב שלך מזיק גם למוח שלך!. אז בכדי לצמצם את המות ההומוציסטאין בדם עלנו לאכול מזונות העשירים בויטמיני ממשפחת B. בעיקר ויטמין B6 חומצה פולית וויטמין B12.

מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה מהירה. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140